Ueno

טוקיו היא עיר גדולה מאוד, כדי להתגבר עליה בשבעה ימים תכננו לבקר בכל יום באזור אחר ולראות בו את הדברים המרכזיים, למרות שניתן לבלות יותר מיום בכל אזור.  אזור Ueno הוא כנראה האזור המרוחק ביותר מהדירה שלנו שאליו נגיע.


האתר המרכזי באזור הוא הפארק העצום והיפה ובו מוזיאונים, מקדשים, גן חיות הותיק ביותר ביפן ועוד.  בכניסה לפארק עצרנו בחצר המוזיאון הלאומי לאמנות מערבית, ליד הפסל של רודן "שער הגיהנום" ושוחחנו ארוכות על הדמויות השונות. טל הסביר לנו על הקשר של הפסל ליצירה הספרותית של דנטה "הקומדיה האלוהית" לאחר שקרא לאחרונה את "אינפרנו" של דן בראון המתייחס ארוכות לאותה יצירה.

שער הגהינום

נכנסנו אל המוזיאון הלאומי של טוקיו, המתפרש על פני מספר בניינים יפים, שונים מאוד בסגנון הבנייה שלהם, ושאוספיו כוללים כעשרה אחוז מאוצרותיה הלאומיים של יפן.  הסתפקנו בלראות אמנות יפנית ויצאנו, אנשים אחרים המתינו בתור ארוך כדי להיכנס ולראות תערוכת ציורים חדשה שנפתחה באותו יום. 

בניין המוזיאון המרכזי

  

התור לתערוכה החדשה

 עוד ביקרנו בגן החיות שהכי מעניין בו היה לראות את הפנדות שהיו קצת יותר פעילות מאלו שראינו בגן החיות בצ'יאנג מאי. גם הקופים הקופצניים היו מדליקים, לא זוכרת שראיתי קופים כל כך אנרגטיים, הילדים בכלל חושבים שאלו למורים. ליאור והילדים הלכו לבד לאזור הציפורים הטורפות ובמקרה הגיעו לשעת ההאכלה - הילדים הזדעזעו לראות את עובד הפארק מניח עכבר מת וראשי תרנגולת לרגלי העופות הדורסים.
מאות ילדי גן חמודים ביקרו איתנו בגן החיות, וטיילו במספר קבוצות המובדלות בצבע הכובע שלראשי הילדים.  

מתבוננים בקופים או בלמורים

 ההליכה ממקום למקום ברחבי הפארק היתה ארוכה ונדמה היה שאחרי כמה שעות עדיין לא ראינו חצי ממנו. משם המשכנו לשוק Ameyoko, שמקור שמו הוא מהמילה היפנית Ame שהם ממתקים, אך למרות שניתן למצוא שם לא מעט דוכני ממתקים רוב הדוכנים מציגים מותגי אופנה מזויפים, מוצרי אלקטרוניקה ומאכלי ים טריים.

Ameyoko

הפסקת שירותים הובילה אותנו אל מרכז קניות ואפשרה לאבא שלי וליאור להתנסות במשחק הפצ'ינקו (סוג של פינבול רק יותר "מפגר") הפופולארי מאוד כאן.  אחרי כמה דקות ו 10 דולר לכל אחד הם יצאו והתחלנו לעשות את דרכינו חזרה לדירה.  עצרנו בשיבויה וקנינו מצרכים לארוחת ערב בסופר היוקרתי שבתחנה וגם זכינו לראות קסם מצעירים מקומיים.