יום שבת, 3 במאי 2014

מקיוטו לטוקיו

במשך כחצי שנה, מאז ההורים חזרו לארץ מהביקור אצלנו בתאילנד, בוקר בוקר, ללא פספוס אחד, קיבלנו ברכת בוקר טוב ודרישת שלום מאבא שלי בוואטסאפ ברגע שהוא היה מתעורר.  זאת, בנוסף לשיחות הסקייפ שמדי פעם הצלחנו לקיים.  בחודשיים האחרונים הרגשתי מההתכתבויות והשיחות איתו שהוא קצת מתחרפן
מגעגועים ושאם היה יכול היה נכנס לטלפון ועובר לצד השני של הקו.  אמא שלי בחודש האחרון בקושי דיברה איתנו .... הבנתי שגם לה כבר קשה ... ועכשיו, במשך שעות אנחנו משלימים זמן של שיחות שהחמצנו, בעיקר הילדים.  נראה שהם מנסים להספיק לעשות את כל השיחות שהיו לנו במהלך הטיול גם עם ההורים שלי .... והם, ובעיקר אבא שלי, עם סבלנות אין קץ נהנים מכל מילה שיוצאת לילדים מהפה.  בקיוטו זה היה בזמן ההליכות הארוכות ממקום למקום בעיר, ועכשיו יהיה להם זמן להשלים פערים גם באוטו.  יש שיחשבו שירדנו מהפסים, אבל החלטנו לשכור כאן רכב כדי לראות ביפן גם מקומות מחוץ לערים הגדולות, זה קרה ברגע של אומץ.  הזהירו אותנו שה- GPS ביפנית ושנוסעים בצד שמאל, אבל חשבנו מה כבר יכול להיות?, הכל חוויות.
איזה בוקר מטורף היה לנו כשרצינו לאסוף את הרכב, גשם לא הפסיק לרדת, הגענו לתחנת הרכבת בקיוטו, משם היינו צריכים ללכת כ- 200 מטר אבל פשוט לא מצאנו את משרדי חברת ההשכרה.  תוך כדי ניסיונות להבין מיפנים לא דוברי אנגלית לאן אנחנו צריכים להגיע, איתי שקרא באיזשהו מקום שהתחנה בעיר שוכנת ב"בניין עתידני" היה חייב לראות את הסיבה שזה נקרא כך, ולא הסתפק רק בעובדה שזה בניין עצום.  הסתובבנו כשעתיים בחיפושים בין התחנה לרחובות הסובבים אותה עד שהגענו לסוכנות טיוטה שהיא סוכנות המשנה של Hertz (רק שאף אחד לא טרח לציין את זה).  לשמחתנו גילינו שה- GPS דובר אנגלית חלקית, כלומר כתובת מדוייקת לא ניתן להזין לו אבל עיר כן.  הדרך הטובה ביותר להזין את היעד, במיוחד אם אינך דובר יפנית הוא להכניס את מספר הטלפון הנייח שלו.  אז אנחנו מתקשרים ליעד לוודא שזה אכן המקום שאליו אנו רוצים להגיע, מזינים ונוסעים.  


בניין עתידני
בגדול התכנית היא להגיע ברכב מקיוטו לטוקיו ותוך כדי לראות דברים נחמדים בדרך.  העיר הראשונה בה עצרנו היתה Takayama,  עיר שבה השתמר רובע אחד של בנייה מסורתית ומספר רב של בתי סוחרים ומזקקות פעילות של סאקי.  טיילנו בסמטאות וברחובות העתיקים, עברנו על הגשרים הצבעוניים החוצים את הנהר, ביקרנו בשני מוזיאונים -  Takayama Museum of History and Art ו- Karakuri המציג את האוסף הגדול ביפן של מסכות אריה שנועדו להברחת שדים ורוחות רעות, שם גם ראינו הופעה ביזארית של בובות קאראקורי (בובות מופעלות על חוטים) וליאור התרשם ממורכבות המנגנונים המפעילים את הבובות.  ראינו את בית המושל היחיד ששרד ביפן - Takayama Jinya ולבסוף נכנסנו לבית משפחת Kusakabe שהיום מוצג כבית של סוחר מצליח מאוד שעסק בהמרת כספים ומתן הלוואות.  הבית נבנה ב-  1879 , עשוי כולו מברוש יפני (Hinoki), צבוע בחומר שחור מיוחד על בסיס פיח ומכיל בנוסף לארכיטקטורה מרשימה גם אוסף חפצי חרס ועץ מעניינים.


לבוש מסורתי בפתח בית המושל

Takayama


מזקקת סאקי

אזור מוזיאון קאראקורי

פריחת דובדבן

הגשר המפורסם

בית משפחת Kusakabe

ביום שאחרי המשכנו לעמק קיסו שלמרגלות האלפים היפניים ונסענו בנתיב הדואר שעובר כיום דרך 11 עיירות שהשתמרו חלקית בצורתן העתיקה (מהמאה ה- 17).  עצרנו בעיירות המקסימות Magome ו- Tsumago, וטיילנו באזור העתיק שלהן בו הרחובות קטנים, הבתים ישנים אך מטופחים ומשני צידי הרחוב תעלות מים.  מסביב נוף הררי וצמחייה ירוקה שופעת.  הדרך עצמה בעמק הקיסו היתה מרהיבה, ההרים, היערות ופריחת הדובדבן שבאזורים גבוהים מתרחשת מאוחר יותר והיתה כעת בשיאה.  לצידנו זורם נהר רחב ושופע מים ומדי פעם בתים הממוקמים על צלע של הר מוסיפים לנוף המשגע.  לא הפסקנו להתפעל.


עוד פריחה מדהימה

עמק קיסו

Magome 



תצפית מהנקודה הגבוהה ב- Magome 

Tsumago

Tsumago

את היום סיימנו בעיר Matsumoto הנמצאת בסמוך לנתיב הדואר.  העברנו את הלילה בפעם הראשונה בריוקן (מלון בסגנון יפני) מקומי.  כל כך התלהבנו מהחדרים ומהלינה על המחצלות, הקטנים מיד לבשו על עצמם חלוקים וכל החשש שהיה לנו ממקלחות ושירותים משותפים התפוגגו אחרי שראינו שהכל נקי ומבריק.


חדר השינה



למחרת עצרנו לארוחת בוקר מושחתת לחלוטין במאפייה קטנה - אכלנו לחם כפרי מצויין, בריוש נימוח, וכמות שאסור לגלות של קרואסוני חמאה ועוגות שמרים. אפילו הקפה היה מצוין. שבעים נסענו למצודת Matsumoto, אשר נבנתה במאה ה 16 לספירה והשתמרה היטב. טיפסנו במעלה המצודה וראינו את ציוד הלחימה ואמצעי ההגנה בו שתמשו הלוחמים. מרשימים במיוחד היו חרכי הירי לחיצים ותריסי השריון שמגנים על החלונות. למרות הצפיפות הקשה (היפנים בחופשה) היה מהנה ומעניין. 

המצודה

הנוף מהמצודה, ברקע ההרים מושלגים ולא רק מעוננים


        

תגובה 1:

  1. מקסיםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם

    השבמחק

כתוב תגובה: