Hakone

האקונה היא עיירת מעיינות חמים טבעיים הממוקמת כ- 100 ק"מ מטוקיו, מוקפת הרים וסמוכה לאגם Ashinoko.  יש בה אינספור דברים לעשות ולראות, נדמה שעשינו פסיק ממנה.  גם הנסיעה בה עם הרכב ממקום למקום מהנה - הנוף, המוזיאונים הרבים, חנויות קטנות ובתי הקפה.  לנו בה שני לילות בריוקן מדהים
והפעם כולנו נכנסנו לזה, עם החלוקים (Yukata), הכפכפים, הגרביים המפרידים את הבוהן משאר האצבעות, התה הירוק, הממתקים היפניים והכריות הקשות (לדעתי ממלאים אותן בחצץ). חוויה תרבותית יוצאת דופן שמתחילה במארחת שקיבלה אותנו וליוותה אותנו לחדר, והסבירה לנו כל מה שהיינו צריכים לתפעל.  היא בדקה שהחלוקים במידה המתאימה, ושאנחנו יודעים שסוגרים אותם כשצד שמאל מונח על צד ימין, כשסוגרים הפוך זה סימן לאבל ועלול להעליב את המארח.  הזמנו אונסן (רחצה בבריכת מי מעיינות) פרטיים. לא ידענו שהבריכות הללו נמצאות בחצר פתוחה למחצה, כך שמתרחצים בעירום ומשקיפים לגינת עצי במבוק מטופחת ובזמן שטובלים במי הגופרית החמים (כ-40 מעלות) מרגישים את הקור מבחוץ.  מסתבר שאחד העקרונות של האונסן הוא ליצור תחושה של התאחדות של האדם עם הטבע.  הבריכה עצמה ניזונה באופן קבוע ממי המעיינות המובלים על ידי צינורות ישירות אל האונסן כך שהמים כל העת גלשו מחוץ לבריכה, ממש בזבוז ....   כל חוויית הריוקן היתה ממש מעולם אחר.

הקטנים ישר עלו על מדים והתחילו מלחמות סמוראים

ערכת התה המצויה בכל חדר

עצי הבמבוק הנשקפים מהאונסן

היינו צריכים לבחור את המוזיאונים בהם נבקר,  ההיצע רב ורבים מאוד מומלצים.  במוזיאון הפתוח המדהים מוצגים פסלים רבים בגינה ענקית שממנה נשקף נוף להרים מסביב.  רוב המיצגים הינם בגדר אמנות קלאסית או מודרנית, ישנם מספר אולמות תצוגה, בהם גם תערוכות קבועות וגם מתחלפות.  למרות הגשם שלא הפסיק לרדת נהנינו מהפסלים היפים ומהתערוכה של פיקאסו, שם הוצגו ציורים, פסלים וכלים אותם עיצב ועליהם צייר.  בילינו שם כשלש וחצי שעות וללא הגשם היינו יכולים להמשיך עוד ועוד.

המוזיאון הפתוח

Symphonic Sculpture 

גן פרחים שנגזרו מספרים

מוזיאון נוסף שהיה מקסים הוא ה- Glass Forest Museum, שהוא מוזיאון זכוכית ונציאנית ועוצב בהתאם.  מאוד מוזר לראות את זה ביפן, אבל הכל היה מרהיב.  התצוגות, הגינה המדהימה שנשתלו בה אלמנטים מזכוכית וההופעות החיות המגוונות, ממוסיקה קלאסית עד מנגינות יפאניות שנוגנו פעם באולם תצוגה ופעם בגינה.  הוצגה גם תערוכה קטנה של צ'יהולי שהציג בעבר תערוכה מדהימה במגדל דוד.

עץ זכוכית

גינת המוזיאון

קערת פסח שריגשה את הילדים

קונצרט של מוזיקה יפנית עם כלי נגינה אירופאים עתיקים 

מהתערוכה של צ'יהולי

שוב בגינה. בצלים ענקיים מזכוכית צבעונית גם הם של צ'יהולי

אחד הדברים שהפתיעו אותנו בהאקונה הוא שבסביבות שבע וחצי בערב ממש התקשינו למצוא מסעדה פתוחה לאכול בה, ממש לקנא במאזן החיים-עבודה של היפנים ועוד באזור כל כך מתוייר.  בסופו של דבר פעם אחת אכלנו במסעדה סינית מצויינת שהגישה מגוון סוגי גיוזה צמחוניים טעימים מאוד, ובפעם השניה הגענו למסעדה יפנית הזויה, שהגישה בין יתר המנות בשר לווייתנים וסוסים נא. איכשהו הסתדרנו, למדנו על ההבדל בין  אטריות ראמן (חיטה) וסובה (כוסמת), הוגשו לנו מתאבנים מעניינים (בינהם ג'לי ענבים) וכדי לשמח אותנו הביאו לנו דגל ישראל קטן לשולחן.  

המסעדה היפנית מתמחה במנות אורז המוגשות עם תוספות - בצילום עוף בפלפל שחור 

ביום האחרון שלנו בעיר התחלנו את היום בפיקניק ליד תחנת הרכבל Togendal הסמוכה לאגם.  כשסיימנו עלינו על הרכבל הארוך המטפס להרים ועוצר במספר תחנות בדרך.  עצרנו בתחנת Owakudani וטיפסנו לראות את התופעות הגיאותרמיות באזור -  אדי הקיטור והמעיינות המבעבעים הפורצים מהאדמה כשבדרך מפלים קטנים של מי מעיינות עכורים ממתכות ומינרלים זורמים לידנו.  באחד המעיינות באזור נוהגים לבשל ביצים בתוך מי הגופרית החמים כך שקליפתן הופכת לשחורה, את הביצים הללו נוהגים לאכול באזור האקונה בארוחות הבוקר. ראינו את הביצים הנתונות ברשתות גדולות מתבשלות במעיין הרותח, קנינו כמה ביצים ואכלנו אותן, אני לא בטוחה שהרגשתי טעם שונה... הן היו טעימות כמו תמיד עם מעט מלח.  כשהיינו בדרכנו למטה ראינו דוכני גלידה רכה, ראינו כאלה בכל חור בו ביקרנו ביפן.  כבר טעמנו גלידת שומשום שחורה שהיתה בדיוק בטעם שמן שומשום, והפעם טעמנו גלידת ווסאבי, שהיתה ממש כמו לאכול ווסאבי קר ולא חריף. לא ממש לטעמי.
המשכנו ברכבל עד התחנה האחרונה Sounzan, נהנים מהנוף המדהים לאגם בצד אחד ולהרים בצד השני.  כשהגענו אליה הבנו שכדי להמשיך לעיירה Gora, צריך להמשיך ברכבת קטנה הנראית כמו כרמלית, והחלטנו לחזור לרכב ולהגיע לשם עצמאית.  Gora היא עיירה הממוקמת על הר ולכן חלק מהרחובות בה ממש תלולים. יש בה פארק נחמד ומוזיאון לאמנות, שכבר לא ממש התחשק לנו לראות אחרי העליות המפרכות.  חזרנו בשעות צהריים מאוחרות לריוקן כי רצינו למהר ולהספיק לבקר באונסן פעם אחת אחרונה.

אגם Ashinoko מהרכבל

מי מעיינות אפורים ממינרלים

ביצים שחורות