טוב שההורים הגיעו בעיתוי הזה, קרוב לשובנו ארצה, זה קצת מחזיר אותנו למציאות, גורם לנו יותר לחשוב ולדבר על החזרה ואולי כך גם יהיה יותר קל. גם ימי הזיכרון לשואה ולחללי צה"ל, בהם עמדנו בזמני הצפירה הזכירו לנו במעט את האווירה בארץ בימים הללו. מאוד הצטערנו שלא יצא לנו להגיע לעיירה יאוטסו ולבקר בהיכל
הזיכרון לצ'יונה סוגיהרה, חסיד אומות עולם יפני אשר הציל כ- 6000 יהודים בעת שכיהן כדיפלומט בליטא והנפיק ויזות ליפן ליהודים, בניגוד להנחיות מנהליו.
ארבעה לילות בילינו בעיר האנונימית Numazu, הנמצאת בקרבת הר פוג'י והעיר האקונה, שעוד נגיע אליה. בעיר עצמה כמעט ואין מוקדי עניין - טיילת יפה לאורך הנהר שאיך שהוא לא הצלחנו לטייל לאורכה, נמל יפה מוקף מסעדות ושוק אוכל קטנטן. כשהיינו בעיר (בשעות הערב) בילינו בעיקר במלון המצוין ובמסעדה ההודית הסמוכה שם הפכנו לבני בית. העיר קרובה גם לחצי האי הגדול - Izu (איזו), בו טיילנו בחלק קטן מקו החוף הציורי שלו והגענו עד לעיירה Heda. המשכנו לראות את הר פוג'י בהרבה נקודות בדרך והרחנו את ריח האוקיאנוס השקט שהעלה בנו זכרונות מניו זילנד. ראינו לאורך קו החוף מפרצים מקסימים בין גבעות ירוקות ויפות שבחלקם עוגנות יאכטות (גם זה העלה בנו זכרונות), ובכל מקום אנשים ולעיתים אף משפחות עוצרים לדוג.
באחד המפרצים הגיעו בעיקר משפחות עם ילדים קטנים, מצויידים ברשתות, אתי חפירה ומגרפות קטנות וחיפשו סרטנים וצדפות, אותם אספו ולקחו איתם. אורי ואיתי הצטרפו במרץ לחיפושים.
העיר Heda מפורסמת במנות סרטן העכביש המוגשות בה. הסרטן הענקי נשלה מהמים העמוקים באזור, ובאקווריומים שבמסעדות הם עדיין חיים. מעבר לכך שמדובר ככל הנראה במעדן (לאכזבתו של ליאור לא הצלחנו לטעום) מסתבר שזהו מין הסרטנים הגדול בעולם - מתועדים פרטים שמוטת רגליהם למעלה משלושה מטר...
נסענו בזהירות בין הסמטאות הצרות והגענו למוזאון הימאות ויצורי המעמקים שם למדנו על ההיסטוריה של העיר, בה נבנתה הספינה המודרנית הראשונה ביפן על ידי מלחים רוסים שספינתם נטרפה בקרבת מקום ומשם התפתחה מסורת בניית הספינות המפוארת של יפן. ראינו גם עשרות יצורי ים מוזרים משומרים בצנצנות - כוכבי ים, כרישים סרטנים ותולעים. המשכנו בטיפוס תלול ומפותל אל מרכז חצי האי, עצרנו בנקודת תצפית גבוהה באזור Shuzenji והמשכנו בזחילה (עקב פקקים) חזרה למלון.
הזיכרון לצ'יונה סוגיהרה, חסיד אומות עולם יפני אשר הציל כ- 6000 יהודים בעת שכיהן כדיפלומט בליטא והנפיק ויזות ליפן ליהודים, בניגוד להנחיות מנהליו.
ארבעה לילות בילינו בעיר האנונימית Numazu, הנמצאת בקרבת הר פוג'י והעיר האקונה, שעוד נגיע אליה. בעיר עצמה כמעט ואין מוקדי עניין - טיילת יפה לאורך הנהר שאיך שהוא לא הצלחנו לטייל לאורכה, נמל יפה מוקף מסעדות ושוק אוכל קטנטן. כשהיינו בעיר (בשעות הערב) בילינו בעיקר במלון המצוין ובמסעדה ההודית הסמוכה שם הפכנו לבני בית. העיר קרובה גם לחצי האי הגדול - Izu (איזו), בו טיילנו בחלק קטן מקו החוף הציורי שלו והגענו עד לעיירה Heda. המשכנו לראות את הר פוג'י בהרבה נקודות בדרך והרחנו את ריח האוקיאנוס השקט שהעלה בנו זכרונות מניו זילנד. ראינו לאורך קו החוף מפרצים מקסימים בין גבעות ירוקות ויפות שבחלקם עוגנות יאכטות (גם זה העלה בנו זכרונות), ובכל מקום אנשים ולעיתים אף משפחות עוצרים לדוג.
 |
| הר פוג'י עדיין מכל מקום |
באחד המפרצים הגיעו בעיקר משפחות עם ילדים קטנים, מצויידים ברשתות, אתי חפירה ומגרפות קטנות וחיפשו סרטנים וצדפות, אותם אספו ולקחו איתם. אורי ואיתי הצטרפו במרץ לחיפושים.
 |
| תצפית מ- Hill of Kirameki |
העיר Heda מפורסמת במנות סרטן העכביש המוגשות בה. הסרטן הענקי נשלה מהמים העמוקים באזור, ובאקווריומים שבמסעדות הם עדיין חיים. מעבר לכך שמדובר ככל הנראה במעדן (לאכזבתו של ליאור לא הצלחנו לטעום) מסתבר שזהו מין הסרטנים הגדול בעולם - מתועדים פרטים שמוטת רגליהם למעלה משלושה מטר...
נסענו בזהירות בין הסמטאות הצרות והגענו למוזאון הימאות ויצורי המעמקים שם למדנו על ההיסטוריה של העיר, בה נבנתה הספינה המודרנית הראשונה ביפן על ידי מלחים רוסים שספינתם נטרפה בקרבת מקום ומשם התפתחה מסורת בניית הספינות המפוארת של יפן. ראינו גם עשרות יצורי ים מוזרים משומרים בצנצנות - כוכבי ים, כרישים סרטנים ותולעים. המשכנו בטיפוס תלול ומפותל אל מרכז חצי האי, עצרנו בנקודת תצפית גבוהה באזור Shuzenji והמשכנו בזחילה (עקב פקקים) חזרה למלון.
 |
| סרטני ענק |
 |
| עוד נקודת תצפית ... |
 |
| Numazu בלילה |
איך קרה שליאור לא הצליח לטעום סרטן ענק?
השבמחק