ימים אחרונים בטיול

קשה לנו להאמין אבל סוף הטיול כבר כאן.  בעוד פחות משבוע נהיה בבית ויש איזו תחושה שכל זה לא היה אלא חלום.  כבר עכשיו אנחנו מתבוננים בתמונות שצילמנו לפני שמונה, חמישה, שלושה חודשים, מעלים זיכרונות והחיוך לא יורד לנו מהפנים.  פתאום מבינים כמה ראינו ועשינו ומה עברנו.  מאז מרץ כשליאור הפסיק לעבוד והילדים הפסיקו ללמוד - יצאנו לשייט, היינו בניו זילנד ואז ביפן, חודשים אינטנסיביים ומתישים, מאוד שונים מאופי הטיול שהיה לנו עד אז וקצת התגעגענו לשגרת הטיול הרגועה שהיתה.
  
יש לנו קצת תובנות ומסקנות מהמסע הארוך הזה, חשבתי לנסות ולכתוב מילות סיכום אבל אי אפשר, לא יודעת מאיפה להתחיל ונראה שאני צריכה עוד זמן שהכל ישקע. 
למרות החדשות על ההפיכה הצבאית בתאילנד, אנחנו ממש ברגיעה.  בדיוק אמרו לנו שהחל מ- 22:00 יהיה עוצר ואסור להסתובב ברחוב, וגם ערוצי הטלוויזיה כאן הפסיקו את שידוריהם היום, אבל זה נשמע הרבה יותר מפחיד ממה שזה באמת.  אנחנו שמחים שיש לנו את הימים האלו בבנגקוק.  אנחנו במין בועה עם עצמנו, מארגנים את המחשבות ומכינים רשימות של דברים שצריך לטפל בהם כשחוזרים.  הילדים החליטו שהם צריכים להתרענן על החומר הלימודי (בתכלס הם הפסיקו ללמוד בפסח) ובין לבין אנחנו גם מבלים, עושים קצת קניות, רואים את כל הסרטים האחרונים שיצאו (איזה מבאס ספיידרמן ...).  ביקרנו באקוואריום המדהים בסיאם פרגון, האקוואריום הגדול באסיה, ועוד יש לנו כמה דברים שתכננו עד החזרה.  אין ספק שעכשיו אנחנו מרשים לעצמנו קצת יותר להתפנק.  השבוע אנחנו חוגגים ימי הולדת - ליאור 42 ואני 40.  פתאום לא מפסיק להתנגן לי בראש השיר "לא כ"כ יפה ולא בת 16, אבל יודעת משהו על העולם הזה".    כן, אני יודעת, זה משבר גיל 40 קלאסי.  אבל אם 40 זה ה- 30 החדש אז אולי אני יכולה לתכנן טיול נוסף בעוד 10 שנים?

היה טעים

משתטים בחנות צעצועים

דרך מעולה להצטנן מהחום של בנגקוק

משתטים בחנות אופטיקה