אל הר פוג'י הגענו אחרי שכבר ראינו אותו מרחוק בדרכנו לעיר Numazu המרוחקת כ-50 ק"מ ממנו. אי אפשר לפספס אותו, הוא מתנשא לגובה של 3,776 מטרים וצלליתו האיקונית מוכרת מאינספור סרטים ותמונות של יפן.
זהו ההר הגבוה ביפן, צורתו כמעט סימטרית וקודקודו שטוח, כפי שקורה לעיתים בלוע בהרי געש. בעונה הזו הפסגה שלו עדיין מושלגת והוא בולט, מרשים ויפה. כשביקרנו באגם Kawaguchi, אחד מחמשת האגמים המקיפים אותו, הוא הופיע מרחוק ועננים טשטשו את הפסגה, למרות שהמתנו בסבלנות לרגע בו יתפנו העננים, הפסגה הוסתרה תמיד על ידי ענן אחד לפחות וליאור לא השיג את התמונה המיוחלת.
למחרת, כשקמנו בבוקר הראשון שלנו בעיר Numazu, הצצנו מהחלון וכבר ראינו אותו בהיר וברור. באותו יום התכוונו לטפס עליו. ההר צץ מכל נקודה בדרך, ובכל פעם זה היה מרגש מחדש לראות אותו מזוית אחרת. בעבר ההר היה מקום קדוש ליפנים ורק נזירים הורשו לעלות עליו. לפני כמה שנים נפתחה האפשרות הזו לקהל הרחב. היפנים קוראים להר בשם החיבה "פוג'י סאן", כפי שפונים לחבר/ה בתוספת "סאן" לשם הפרטי.
אל הפסגה ממש מומלץ לעלות רק בחודשי הקיץ כשהשלג כבר נמס, אנחנו עלינו עם הרכב רק עד המדרגה החמישית, לגובה של 2400 מ', מנקודה זו ניתן לטפס לפסגה רק רגלית במסלול מפרך של 4-5 שעות בקרקע געשית חולית וטובענית. ככל שטיפסנו במעלה הכביש שהיה מפותל וסלול בין עצים, התגלו בצידיו יותר ויותר ערימות שלג, דבר ששימח מאוד את הילדים.
זהו ההר הגבוה ביפן, צורתו כמעט סימטרית וקודקודו שטוח, כפי שקורה לעיתים בלוע בהרי געש. בעונה הזו הפסגה שלו עדיין מושלגת והוא בולט, מרשים ויפה. כשביקרנו באגם Kawaguchi, אחד מחמשת האגמים המקיפים אותו, הוא הופיע מרחוק ועננים טשטשו את הפסגה, למרות שהמתנו בסבלנות לרגע בו יתפנו העננים, הפסגה הוסתרה תמיד על ידי ענן אחד לפחות וליאור לא השיג את התמונה המיוחלת.
פוג'י מכוסה עננים, באגם Kawaguchi |
למחרת, כשקמנו בבוקר הראשון שלנו בעיר Numazu, הצצנו מהחלון וכבר ראינו אותו בהיר וברור. באותו יום התכוונו לטפס עליו. ההר צץ מכל נקודה בדרך, ובכל פעם זה היה מרגש מחדש לראות אותו מזוית אחרת. בעבר ההר היה מקום קדוש ליפנים ורק נזירים הורשו לעלות עליו. לפני כמה שנים נפתחה האפשרות הזו לקהל הרחב. היפנים קוראים להר בשם החיבה "פוג'י סאן", כפי שפונים לחבר/ה בתוספת "סאן" לשם הפרטי.
אל הפסגה ממש מומלץ לעלות רק בחודשי הקיץ כשהשלג כבר נמס, אנחנו עלינו עם הרכב רק עד המדרגה החמישית, לגובה של 2400 מ', מנקודה זו ניתן לטפס לפסגה רק רגלית במסלול מפרך של 4-5 שעות בקרקע געשית חולית וטובענית. ככל שטיפסנו במעלה הכביש שהיה מפותל וסלול בין עצים, התגלו בצידיו יותר ויותר ערימות שלג, דבר ששימח מאוד את הילדים.
פוג'י מחלון החדר במלון |
פוג'י מהדרך |
מעלה הכביש אל ההר |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
כתוב תגובה: