בין הוי אן לדאנאנג, העיר הגדולה הקרובה, ניצבים חמישה הרים הנקראים הרי השיש. כל אחד מהחמישה מסמל יסוד בתרבות הויאטנמית (מים,אדמה,אש,מתכת ועץ) אתמול טיפסנו על הגדול ביותר, הנקרא Thuy Son (הר המים) וטיילנו בין פגודות ומערות.
הטיפוס ברובו נעשה במדרגות מאוד תלולות וגבוהות עם זאת הגישה לרוב המערות נוחה ורק במערה אחת מצאנו עצמנו מטפסים על סלעים במעבר צר מאוד. בשל מזג האוויר הערפילי והלא אופייני לאזור, הראות לא היתה טובה, ולמרות הפוטנציאל הרב וגם כשהים ברקע, הנוף נראה אפרורי ביותר.
מיד אחרי שירדנו מההר המשכנו לנסוע צפונה כעשרים דקות, במהלכן חלפנו על פני הנופים היפים ביותר שראינו עד כה בויאטנם לדעתי, שכללו את חופי דאנאנג, ששימשו את האמריקאים לנופש, מעגן סירות דייג, צמחייה שופעת והרים מסביב. הגענו לחצי האי Son Tra, וטיפסנו בנסיעה לגבעת הקופים שם נמצאת פגודה בעלת חשיבות לבודהיסטים, העומדת בחצר ענקית שבה עומד פסל עצום של אלת הרחמים סונטרה, שהיא סמלה הלא רשמי של העיר דאנאנג. חזרנו להוי אן לארוחת צהרים במסעדה החביבה עלינו.
הטיפוס ברובו נעשה במדרגות מאוד תלולות וגבוהות עם זאת הגישה לרוב המערות נוחה ורק במערה אחת מצאנו עצמנו מטפסים על סלעים במעבר צר מאוד. בשל מזג האוויר הערפילי והלא אופייני לאזור, הראות לא היתה טובה, ולמרות הפוטנציאל הרב וגם כשהים ברקע, הנוף נראה אפרורי ביותר.
 |
| פגודה שרואים מתחתית ההר |
 |
| מקדש בתוך מערה |
מיד אחרי שירדנו מההר המשכנו לנסוע צפונה כעשרים דקות, במהלכן חלפנו על פני הנופים היפים ביותר שראינו עד כה בויאטנם לדעתי, שכללו את חופי דאנאנג, ששימשו את האמריקאים לנופש, מעגן סירות דייג, צמחייה שופעת והרים מסביב. הגענו לחצי האי Son Tra, וטיפסנו בנסיעה לגבעת הקופים שם נמצאת פגודה בעלת חשיבות לבודהיסטים, העומדת בחצר ענקית שבה עומד פסל עצום של אלת הרחמים סונטרה, שהיא סמלה הלא רשמי של העיר דאנאנג. חזרנו להוי אן לארוחת צהרים במסעדה החביבה עלינו.
 |
| חצר הפגודה, והפגודה משמאל |
 |
| פסל סונטרה, אלת הרחמים |
 |
| הנוף הנשקף מגבעת הקופים ב Son Tra |
איתי : מה ראית במשקפת ???? מתגעגעת אלייך מאד !!!
השבמחק