עלינו על רכבת הלילה TN2 אתמול מנה צ'אנג לדאנאנג, העיר הגדולה אשר נמצאת במרחק כ- 30 ק"מ מהוי אן. בחרנו ברכבת ולא בטיסה משיקולי עלות ובגלל החוויה. מדובר ברכבת שינה שבה קרונות עם תאים של 6 מיטות (Hard sleepers) תלויות בשלוש קומות. קנינו את כל 6 הכרטיסים בתא כדי שלא יצטרף אלינו אדם זר ללילה.
באופן מפתיע הרכבת דייקה בזמנים, בשעה 21:35 התחלנו לעלות עליה, כשהיא מתוכננת לעזוב 12 דקות אחר כך. קצת מטורף שכדי לעלות לרכבת היינו צריכים לחצות רגלית עם המזוודות את הפסים של הרכבת שבאה מהכיוון הנגדי. היה תור בעליה לקרון והיה לנו קשה להעלות את המזוודות, עוד לפני שנכנסנו לתא שמענו את הצפירה שמודיעה שהדלתות תיכף נסגרות. כשהגענו לתא שלנו היינו בשוק מהגודל הקטן והצפיפות וגם מזה שהמיטה היא למעשה דיקט בציפוי לבד. לא יכולנו לעמוד כולנו בו זמנית עם כל המזוודות וליאור החל להעלות אותן על המיטות ולפנות את המסדרון שנוכל לסגור את הדלת. מה ששבר אותי זה הלכלוך בקרון בכלל ובתא בפרט, על המיטות היו מצעים וכריות שנראו משומשים. ליאור סידר את המיטות עם מגבות נקיות שהכנו מראש כדי שנוכל לישון עליהן, קשר את התיקים, וסידר נעילה לתא מבפנים. גם השירותים היו זוועה. בארבע וחצי התעוררתי וראיתי שקר לאיתי, הלבשתי אותו בקפוצ'ון ועל הדרך הצלחתי להעיר את כולם חוץ מאת טל. ליאור חזר לישון בזמן שאני והקטנים התחלנו לנשנש בננות וחטיפי בריאות ושיחקנו "ארץ עיר" בע"פ. אחרי כחצי שעה כולנו חזרנו לדיקטים ונרדמנו עד אחרי 7 בבוקר. בשעה שנותרה עד ההגעה הספקנו לראות נוף משגע של שדות אורז אינסופיים, המוני חקלאים עובדים בשדות עם כלים מימי הביניים ומבנים רעועים בהם הגג מוחזק למקומו בשקי חול. כיוון שהיינו עייפים וישנו רוב הזמן, זה עבר מהר בסך הכל. כשיצאנו מהרכבת ראינו איך עובד הרכבת מקפל את המצעים המשומשים בתא שלנו, עבור הנוסעים הבאים. יש רכבות שינה טובות יותר בויאטנם, חדישות יותר ומניחה שגם נקיות יותר, אולי עוד ננסה אותן.
הגענו לדאנאנג בסביבות 8 בבוקר. הנהג שהיה אמור לאסוף אותנו הגיע כעבור 10 דקות והסיע אותנו להוי אן. כבר היתה לנו הזמנה למלון בהוי אן כשליאור חיפש אלטרנטיבות שיהיו מרכזיות יותר או זולות יותר. כך מצאנו חדר ב- Homestay, שקראנו עליו ביקורות מאוד טובות מאנשים שהתארחו שם. החלטנו שלגור עם משפחה ויאטנמית כ- 3 שבועות זו חוויה יותר שווה מלגור במרכז העיר. הגענו לבית, קיבלנו חדר מאוד גדול עם שירותים ומקלחת פרטיים בבית פרטי של המשפחה המונה את Phong, שהיא הרוח החיה של העסק, בעלה, שני ילדיהם בת 8 ובן 8 חודשים וחמותה. הם קיבלו אותנו מאוד יפה, ומסייעים לנו להתמצא ולהסתדר עם הדברים שאנחנו צריכים. כבר קנינו לנו כמה מצרכים, קיבלנו מדף במקרר ואנחנו יכולים להשתמש במטבח מתי שנרצה, הם גם נותנים שירותי כביסה ממש בגרושים. הבית נמצא כ- 20 דקות הליכה מהעיר העתיקה ומאוד זול גם לנסוע לשם במונית. היום הספקנו לערוך סיבוב קצר שם ... מאוד עייפים מהלילה האחרון ברכבת, כנראה שנלך לישון מוקדם ומחר יתחיל יום חדש.
באופן מפתיע הרכבת דייקה בזמנים, בשעה 21:35 התחלנו לעלות עליה, כשהיא מתוכננת לעזוב 12 דקות אחר כך. קצת מטורף שכדי לעלות לרכבת היינו צריכים לחצות רגלית עם המזוודות את הפסים של הרכבת שבאה מהכיוון הנגדי. היה תור בעליה לקרון והיה לנו קשה להעלות את המזוודות, עוד לפני שנכנסנו לתא שמענו את הצפירה שמודיעה שהדלתות תיכף נסגרות. כשהגענו לתא שלנו היינו בשוק מהגודל הקטן והצפיפות וגם מזה שהמיטה היא למעשה דיקט בציפוי לבד. לא יכולנו לעמוד כולנו בו זמנית עם כל המזוודות וליאור החל להעלות אותן על המיטות ולפנות את המסדרון שנוכל לסגור את הדלת. מה ששבר אותי זה הלכלוך בקרון בכלל ובתא בפרט, על המיטות היו מצעים וכריות שנראו משומשים. ליאור סידר את המיטות עם מגבות נקיות שהכנו מראש כדי שנוכל לישון עליהן, קשר את התיקים, וסידר נעילה לתא מבפנים. גם השירותים היו זוועה. בארבע וחצי התעוררתי וראיתי שקר לאיתי, הלבשתי אותו בקפוצ'ון ועל הדרך הצלחתי להעיר את כולם חוץ מאת טל. ליאור חזר לישון בזמן שאני והקטנים התחלנו לנשנש בננות וחטיפי בריאות ושיחקנו "ארץ עיר" בע"פ. אחרי כחצי שעה כולנו חזרנו לדיקטים ונרדמנו עד אחרי 7 בבוקר. בשעה שנותרה עד ההגעה הספקנו לראות נוף משגע של שדות אורז אינסופיים, המוני חקלאים עובדים בשדות עם כלים מימי הביניים ומבנים רעועים בהם הגג מוחזק למקומו בשקי חול. כיוון שהיינו עייפים וישנו רוב הזמן, זה עבר מהר בסך הכל. כשיצאנו מהרכבת ראינו איך עובד הרכבת מקפל את המצעים המשומשים בתא שלנו, עבור הנוסעים הבאים. יש רכבות שינה טובות יותר בויאטנם, חדישות יותר ומניחה שגם נקיות יותר, אולי עוד ננסה אותן.
הגענו לדאנאנג בסביבות 8 בבוקר. הנהג שהיה אמור לאסוף אותנו הגיע כעבור 10 דקות והסיע אותנו להוי אן. כבר היתה לנו הזמנה למלון בהוי אן כשליאור חיפש אלטרנטיבות שיהיו מרכזיות יותר או זולות יותר. כך מצאנו חדר ב- Homestay, שקראנו עליו ביקורות מאוד טובות מאנשים שהתארחו שם. החלטנו שלגור עם משפחה ויאטנמית כ- 3 שבועות זו חוויה יותר שווה מלגור במרכז העיר. הגענו לבית, קיבלנו חדר מאוד גדול עם שירותים ומקלחת פרטיים בבית פרטי של המשפחה המונה את Phong, שהיא הרוח החיה של העסק, בעלה, שני ילדיהם בת 8 ובן 8 חודשים וחמותה. הם קיבלו אותנו מאוד יפה, ומסייעים לנו להתמצא ולהסתדר עם הדברים שאנחנו צריכים. כבר קנינו לנו כמה מצרכים, קיבלנו מדף במקרר ואנחנו יכולים להשתמש במטבח מתי שנרצה, הם גם נותנים שירותי כביסה ממש בגרושים. הבית נמצא כ- 20 דקות הליכה מהעיר העתיקה ומאוד זול גם לנסוע לשם במונית. היום הספקנו לערוך סיבוב קצר שם ... מאוד עייפים מהלילה האחרון ברכבת, כנראה שנלך לישון מוקדם ומחר יתחיל יום חדש.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
כתוב תגובה: