איזה כיף זה שהבית מגיע אלינו במקום שאנחנו נגיע אליו. כך הרגשתי כשההורים שלי ואחי הגיעו אלינו השבוע. ההורים ממשיכים בטיול מאורגן לויאטנם וקמבודיה ורמי הגיע לשבועיים. הארכנו את השהות פה בהואה הין בשבוע, כי רצינו להראות להם מה עשינו ואכלנו כל החודש, ומחר אנחנו עולים צפונה. החלפנו דירה כדי שיגורו לידינו, וכרגע אנחנו במלון דירות מקסים
שנקרא "מרקש" ואם רוצים שהתאילנדים יבינו איפה אנחנו, אז אומרים "מלקש".
הם הגיעו בדיוק חודש אחרי שאנחנו הגענו לכאן, אבל לפי כמות הדברים שהביאו לנו לבקשתנו מהארץ, זה נראה כאילו לפחות חצי שנה אנחנו בטיול. קפה שחור בכמויות, וזאת למרות שאנחנו מגבילים את עצמנו לכוס אחת ביום בלבד. הרבה "אוטן" נגד יתושים, כי יש לנו תחושה שהחומרים שמוכרים לנו פה ב"סבן אילבן" לא ממש יעילים. ספרים לילדים ולנו. אני שברתי שיא אישי, סיימתי שני ספרים בפחות מחודש (אצל אחרים זו שגרה?). משחה לשפשפות, כי זו המשחה היחידה פחות או יותר שלא הבאתי איתנו והילדים סבלו קצת, בגלל בגדי הים הרטובים. במבה וביסלי, כי ליאור יודע שזה הדבר שישראלים הכי מתגעגעים אליו כשהם לא בארץ. רישיון המשיט של ליאור, כי אולי תהיה הזדמנות לצאת לשייט. מכונה לקיצוץ שיער, כי אמא שלי הגדילה ראש.
ביום הראשון היה מזג אוויר מדהים, למרות הגשם שירד בבוקר, ויצאנו להליכה בים עד "קאו טקיאב", לבודהה הראשון שלנו. נסענו איתם בסונגתוו, טנדר עם שתי שורות בארגז המתפקד על תקן אוטובוס. נוסע הלוך ושוב על הרחוב הראשי, שם עוצרים אותו בהרמת יד, ובנסיעה לוחצים על כפתור ה- "STOP" בכל נקודה שבה רוצים לרדת. האוטובוס הזה הוא "פלא", נכנסים בו עוד ועוד אנשים, ולכולם יש מקום. ביום השני ירד מבול, היום הגשום ביותר שראינו פה. שכרנו נהג ורכב לעשרה אנשים ובלית ברירה עשינו יום קניונים, וביקור עם מטריות בביג בודהה. האמת שנסיעה משותפת, עם מוסיקה טובה היא בילוי נחמד בפני עצמו, היחיד שריחמתי עליו היה הנהג, שנאלץ כל היום לשמוע שירים בשפה לא מזוהה. בהמשך השבוע התנהלנו באפקטיביות מול מזג האוויר, ושילבנו מקומות שראינו ומקומות שטרם הגענו אליהם, כמו Waghor aquarium, וארמון הקיץ של המלך בצ'ה אם, כדי שיהיה מעניין. גם פרגנו לעצמנו זמן בבריכה וגילינו כמה טעמים ומסעדות חדשים וכבר נגמר השבוע ומחר טסים.
הביקור שלהם העביר אותנו למוד של טיול "רגיל" בחו"ל, שבו חייבים לנצל כל רגע, כי הזמן אוטוטו נגמר. אנחנו מאוד נהנים אבל כולנו מרוסקים מעייפות בסוף כל יום. הילדים בכלל בעננים מנוכחותם, הכי נהנים מהמשחקים הפיזיים עם רמי בבריכה, ומנסים לשכנע אותם שיבואו עוד פעם בהמשך, בכל זאת, אחרי שילכו יישארו עוד 7 וחצי חודשים ....
שנקרא "מרקש" ואם רוצים שהתאילנדים יבינו איפה אנחנו, אז אומרים "מלקש".
הם הגיעו בדיוק חודש אחרי שאנחנו הגענו לכאן, אבל לפי כמות הדברים שהביאו לנו לבקשתנו מהארץ, זה נראה כאילו לפחות חצי שנה אנחנו בטיול. קפה שחור בכמויות, וזאת למרות שאנחנו מגבילים את עצמנו לכוס אחת ביום בלבד. הרבה "אוטן" נגד יתושים, כי יש לנו תחושה שהחומרים שמוכרים לנו פה ב"סבן אילבן" לא ממש יעילים. ספרים לילדים ולנו. אני שברתי שיא אישי, סיימתי שני ספרים בפחות מחודש (אצל אחרים זו שגרה?). משחה לשפשפות, כי זו המשחה היחידה פחות או יותר שלא הבאתי איתנו והילדים סבלו קצת, בגלל בגדי הים הרטובים. במבה וביסלי, כי ליאור יודע שזה הדבר שישראלים הכי מתגעגעים אליו כשהם לא בארץ. רישיון המשיט של ליאור, כי אולי תהיה הזדמנות לצאת לשייט. מכונה לקיצוץ שיער, כי אמא שלי הגדילה ראש.
ביום הראשון היה מזג אוויר מדהים, למרות הגשם שירד בבוקר, ויצאנו להליכה בים עד "קאו טקיאב", לבודהה הראשון שלנו. נסענו איתם בסונגתוו, טנדר עם שתי שורות בארגז המתפקד על תקן אוטובוס. נוסע הלוך ושוב על הרחוב הראשי, שם עוצרים אותו בהרמת יד, ובנסיעה לוחצים על כפתור ה- "STOP" בכל נקודה שבה רוצים לרדת. האוטובוס הזה הוא "פלא", נכנסים בו עוד ועוד אנשים, ולכולם יש מקום. ביום השני ירד מבול, היום הגשום ביותר שראינו פה. שכרנו נהג ורכב לעשרה אנשים ובלית ברירה עשינו יום קניונים, וביקור עם מטריות בביג בודהה. האמת שנסיעה משותפת, עם מוסיקה טובה היא בילוי נחמד בפני עצמו, היחיד שריחמתי עליו היה הנהג, שנאלץ כל היום לשמוע שירים בשפה לא מזוהה. בהמשך השבוע התנהלנו באפקטיביות מול מזג האוויר, ושילבנו מקומות שראינו ומקומות שטרם הגענו אליהם, כמו Waghor aquarium, וארמון הקיץ של המלך בצ'ה אם, כדי שיהיה מעניין. גם פרגנו לעצמנו זמן בבריכה וגילינו כמה טעמים ומסעדות חדשים וכבר נגמר השבוע ומחר טסים.
הביקור שלהם העביר אותנו למוד של טיול "רגיל" בחו"ל, שבו חייבים לנצל כל רגע, כי הזמן אוטוטו נגמר. אנחנו מאוד נהנים אבל כולנו מרוסקים מעייפות בסוף כל יום. הילדים בכלל בעננים מנוכחותם, הכי נהנים מהמשחקים הפיזיים עם רמי בבריכה, ומנסים לשכנע אותם שיבואו עוד פעם בהמשך, בכל זאת, אחרי שילכו יישארו עוד 7 וחצי חודשים ....
יואו איזה כיף לילדים ולכם, פינוק מהארץ.
השבמחקתמשיכו להנות איתם.
השפילרים
אין כמו הבית בין אם מגיע אליכם בין אתם אתו, ואני בעד הבמבה !!! נראה שאתם פשוט נהנים וזה ממש כיף לקרוא ולראות. המטריות הצבעוניות מקסימות. איפה קניתם ?? חחח ד"ש וסו"ש מדהים
השבמחק