יש לנו מסורת בבית בימי הולדת. כל בני הבית קמים בבוקר לפני מי שחוגג, מנפחים בלונים, ניגשים למיטה שלו ומעירים אותו בשירה של שירי יומהולדת, חיבוקים ונשיקות. אז אתמול קמנו בשש וחצי, כי הרגשנו שתיכף כולם קמים, הערנו את איתי וגילינו שטל ממילא התעורר, הסתגרנו בחדר שלנו ותכננו שניקח כריות
במקום בלונים (כי לא התארגנו מבעוד מועד) ויצאנו לחדר שבו אורי עדיין ישן. נעמדנו סביבו, שלוש, ארבע ו... פצחנו בשירה, הרקדנו את הכריות, קפצנו עליו, חיבקנו ונישקנו.
חשבנו שנלך אתמול לפארק הפילים, אבל הגשם שירד כאן שינה את התכניות שלנו. במקום זאת, הלכנו למוזיאון בשם "Art in Paradise". לא קראנו עליו במדריך תיירים כזה או אחר, ליאור גילה אותו במקרה כשיצא שלשום להליכה עם טל מבית חב"ד, שם סעדנו עם הורי, הוא ממוקם חצי דקה הליכה משם. המוזיאון מציג אשליות אופטיות מכל מיני סוגים המומחשות בעיקר בציורי קיר מקסימים, מעולם החי, המים, מצרים העתיקה, רומא ועוד, שמזווית מסויימת נראים כתלת מימד, חלקן הקטן שילב אלמנטים נוספים פרט לציור. מאוד נהנינו והצטלמנו בלי סוף עד שכבר היינו חייבים לאכול צהריים.
יותר מאוחר עשינו Take away לעוגת יומהולדת. כשהגענו לדירה ורצינו להכניס את העוגה למקרר גילינו שהשתמשו בקרח יבש כדי לקרר את העוגה בדרך. הכנסנו את הקרח לסיר עם כוס מים, והיה לנו שיעור מדעים מלהיב כשגז סמיך עלה מהסיר. כיסינו את הסיר במכסה והוספנו מים מדי פעם על מנת לראות את ההבדל בכמות הגז הנפלטת. אחר כך אטמנו את הסיר בשקית שהלכה והתנפחה מהגז וחיכינו שהיא תתרומם ותעוף. ממש יומהולדת עם הפעלה.
במקום בלונים (כי לא התארגנו מבעוד מועד) ויצאנו לחדר שבו אורי עדיין ישן. נעמדנו סביבו, שלוש, ארבע ו... פצחנו בשירה, הרקדנו את הכריות, קפצנו עליו, חיבקנו ונישקנו.
חשבנו שנלך אתמול לפארק הפילים, אבל הגשם שירד כאן שינה את התכניות שלנו. במקום זאת, הלכנו למוזיאון בשם "Art in Paradise". לא קראנו עליו במדריך תיירים כזה או אחר, ליאור גילה אותו במקרה כשיצא שלשום להליכה עם טל מבית חב"ד, שם סעדנו עם הורי, הוא ממוקם חצי דקה הליכה משם. המוזיאון מציג אשליות אופטיות מכל מיני סוגים המומחשות בעיקר בציורי קיר מקסימים, מעולם החי, המים, מצרים העתיקה, רומא ועוד, שמזווית מסויימת נראים כתלת מימד, חלקן הקטן שילב אלמנטים נוספים פרט לציור. מאוד נהנינו והצטלמנו בלי סוף עד שכבר היינו חייבים לאכול צהריים.
יותר מאוחר עשינו Take away לעוגת יומהולדת. כשהגענו לדירה ורצינו להכניס את העוגה למקרר גילינו שהשתמשו בקרח יבש כדי לקרר את העוגה בדרך. הכנסנו את הקרח לסיר עם כוס מים, והיה לנו שיעור מדעים מלהיב כשגז סמיך עלה מהסיר. כיסינו את הסיר במכסה והוספנו מים מדי פעם על מנת לראות את ההבדל בכמות הגז הנפלטת. אחר כך אטמנו את הסיר בשקית שהלכה והתנפחה מהגז וחיכינו שהיא תתרומם ותעוף. ממש יומהולדת עם הפעלה.
המון מזל טוב לאוריקי. תמונות מהממות. אכן חוויות שלא היו לומדים בשום ספר לימוד. אני מתמלאה קנאה- לא של צרות עין חלילה, אלא כזאת בריאה, שחבל שלנו אין את האומץ, הכסף, הזמן ועוד כהנה וכהנה תירוצים...לעשות מעשה אמיץ והכון כל כך,כמו שאתם עשיתם...תמשיכו להנות. אוהבים ומתגעגעים. הברדוגאים
השבמחקוואו, איזה מוזיאון מעלף !!! הייתי ממש שמחה לתלות בחדרי את התמונה של איתי בין האצבעות או של אורי מתבונן בכף הרגל של גוליבר בארץ הענקים. פשוט משגע. תיהנו , מקווה שהעוגה הייתה טעימה, דומה לעוגת השושנים משמרים שאת מכינה לי מדי יום הולדת ?? ושמאד חסרה לי הפעם...אז אחייב אותך בשתיים בעתיד, שרק נהיה בריאים, ד"ש וברכות חמות, לאורי המיוחד במינו !!!
השבמחק