דואי סותפ

אחד המקומות הקדושים בצפון תאילנד הוא מקדש Phra That Doi Suthep, אשר נבנה בשנת 1383 ונמצא בפסגת הר דואי סותפ (1676 מ'), שנקרא כך על שם נזיר שחי שם שנים רבות.  כדי להגיע למקדש, טיפסנו 306 מדרגות.  הסדרנו נשימה, חלצנו נעלינו ונכנסנו למקדש המפואר, שהיה עמוס בפסלים וסמלים חשובים לבודהיסטים.  ניצב בתוכו צ'די מצופה זהב. מאוד מרשים. הבודיהיסטים שהגיעו למקום היו עסוקים בטקסים למינהם, הדלקת קטורת, הנחת פרחים, השתחוות לפסלים וגם קריאה של תפילה כתובה תוך שהם מקיפים את הצ'די.
אומרים שמהפסגה יש נוף מרהיב של צ'יאנג מאי. אנחנו יכולים רק לדמיין את הנוף כי ביום שהגענו היה ערפל ומה שראינו היה בעיקר עננים. 

 

לא רחוק מהמקדש נמצא ארמון החורף המלכותי, מוקף גנים מלכותיים מטופחים.  מבנה הארמון היה סגור לרגל שיפוצים אבל ניתן היה לטייל בגנים.  הצטערנו שלא הבאנו קפוצ'ונים כי היה ממש קר וקיווינו שההליכה תחמם אותנו, אבל הערפל היה סמיך מאוד ובקושי ראינו חמישה מטרים קדימה, אז חזרנו אחרי 20 דקות לכניסה והתיישבנו בבית קפה קטן כדי להתחמם.
יש כמה חוקים הנוגעים לבית המלוכה בתאילנד, שכדאי לדעת בכלל בביקור בתאילנד ובפרט בביקורים באתרים מסוג זה.  כמו במקומות הרלבנטיים באירופה, כל מה שייחשב כפגיעה במלך עלול להוביל למעצר.  כשמבקרים בארמונות מקפידים יותר מאשר במקדשים על לבוש צנוע.  מי שיגיע בבגדים לא הולמים יצטרך להתכסות בבדים שיסופקו לו במקום.  אסור כמובן להגיד דבר שפוגע בכבוד המלך, אבל אפילו ללקק בולים אסור, כי תמונת המלך מופיעה בהם. שליפת שטר כסף שמוסתר בגרב גם היא עלולה לגרום להסתבכות מאותה סיבה.