ביקרנו בפארק הלאומי דואי אינתאנון, ובקיצור דואי אין, שם נמצא ההר הגבוה ביותר בתאילנד, המתנשא לגובה של 2595 מ'. הפארק נמצא כשעה ורבע נסיעה מצ'יאנג מאי, ומרגע הכניסה אליו נסענו במצטבר עוד כשעה עד לפסגה הקרירה. הפארק כולו מיוער ובדרך למעלה יש נקודות עצירה שונות, בהן מפלים, מקדשים ומסלולי הליכה קלים יחסית. ראינו שני מפלים מתוך שלושה, שהיו הכי שופעים שראיתי בחיי. במפל "וואטצ'יראטאן" ספגנו רסיסי מים שעפו באוויר למרות שהיינו במרחק עשרות מטרים מהמפל. הפנים, המשקפיים והבגדים נרטבו כליל. המפל השני נקרא "מה קלאנג", ליאור חושב שצילמו שם סצינה מ"הגשר על הנהר קוואי".
אחד המסלולים הרגליים שעשינו היה ה"בנג" (beung), שהוא אזור של ביצה, בה ניתן לראות פרחים, פטריות, סוגים שונים של טחב וצמחים אפיפטיים, שנזכרנו שלמדנו עליהם בשיעור המדעים שהעברתי לילדים לפני כחודש. באזור ראינו גם ציפור מאוד יפה ואחר כך קראנו שיש שם כ- 400 מינים של ציפורים, המהווים את הריכוז הגבוה ביותר של מיני ציפורים בסביבה טבעית בתאילנד. הלכנו במסלול המעגלי שבנוי מקורות עץ מעל הביצה, עלינו וירדנו מדרגות, חצינו גשרים, מאוד נוח ונחמד. כנראה ככה התאילנדים אוהבים את זה - באזורי הטבע הכי פראיים הם מסדרים מדרגות נוחות למפלים או למערות (לפעמים זה פשוט הרבה מאוד מדרגות).
במקום אחר בפארק ניצבות מעל מקדשים שתי סטופות מפוארות, אחת מול השניה, אחת לכבוד המלך והשניה לכבוד המלכה. מסביבן יש גנים מאוד מטופחים. הסתפקנו בטיול בגני המלכה בלבד שנראו כאילו הגיעו מאיזו אגדה. נכנסנו למקדשים וראינו את פסלי הבודהה. הפסל של המלכה היה מרשים יותר.
לא רחוק משם עצרנו בשוק קטן, בו ניצבים המון המון דוכנים, שמוכרים כמעט את אותם דברים בדיוק, פירות מקומיים מיובשים (תותים,מנגו ועגבניות שרי), בוטנים מסוכרים, קצת ירקות ופירות טריים ועוד. אכלנו שם בטטה על הגריל - ממש מעדן.
אחד המסלולים הרגליים שעשינו היה ה"בנג" (beung), שהוא אזור של ביצה, בה ניתן לראות פרחים, פטריות, סוגים שונים של טחב וצמחים אפיפטיים, שנזכרנו שלמדנו עליהם בשיעור המדעים שהעברתי לילדים לפני כחודש. באזור ראינו גם ציפור מאוד יפה ואחר כך קראנו שיש שם כ- 400 מינים של ציפורים, המהווים את הריכוז הגבוה ביותר של מיני ציפורים בסביבה טבעית בתאילנד. הלכנו במסלול המעגלי שבנוי מקורות עץ מעל הביצה, עלינו וירדנו מדרגות, חצינו גשרים, מאוד נוח ונחמד. כנראה ככה התאילנדים אוהבים את זה - באזורי הטבע הכי פראיים הם מסדרים מדרגות נוחות למפלים או למערות (לפעמים זה פשוט הרבה מאוד מדרגות).
במקום אחר בפארק ניצבות מעל מקדשים שתי סטופות מפוארות, אחת מול השניה, אחת לכבוד המלך והשניה לכבוד המלכה. מסביבן יש גנים מאוד מטופחים. הסתפקנו בטיול בגני המלכה בלבד שנראו כאילו הגיעו מאיזו אגדה. נכנסנו למקדשים וראינו את פסלי הבודהה. הפסל של המלכה היה מרשים יותר.
לא רחוק משם עצרנו בשוק קטן, בו ניצבים המון המון דוכנים, שמוכרים כמעט את אותם דברים בדיוק, פירות מקומיים מיובשים (תותים,מנגו ועגבניות שרי), בוטנים מסוכרים, קצת ירקות ופירות טריים ועוד. אכלנו שם בטטה על הגריל - ממש מעדן.
 |
גני המלכה |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
כתוב תגובה: