coffee craft shop - פוסטצ'יק

באחד מהשיטוטים הרגליים שלנו בעיר, נתקלנו בשלט הזה.  צילמנו כדי לברר.

Phetchaburi

כל כך שמחנו שהשמש זרחה, אז ויתרנו על יום לימודים ויצאנו.  הבטחנו שנשלים ביום אחר.  פטצ'אבורי היא עיר הבירה של מחוז באותו שם,  ואחת הערים העתיקות בתאילנד, כ- 45 דקות נסיעה מהדירה.  האתר המרכזי והכי יפה, שבו סיימנו את היום הוא מוזיאון לאומי ופארק היסטורי  Phra Nakhon Khiri ("גבעת העיר הקדושה"), או בשמו המקומי  Khao Wang ("הארמון שעל הגבעה").  הפארק משתרע על שלש גבעות, הכניסה אליו מצריכה עליה ברכבל, וממנו נשקף נוף מרהיב

נחשו מי יחף

פחות מפנק לגור בדירה בחו"ל, אך יותר פרקטי למשפחה גדולה. היא בד"כ יותר גדולה משני חדרים או סוויטה במלון, אבל לא מגישים בה ארוחת בוקר (ליאור מגיש רק קפה). כשחשבתי לפני הנסיעה איך נתנהל כאן, הייתי בטוחה שמאוד נהנה ביחד, נשחק, נקרא, נכבס במכבסה ונאכל רק בחוץ.  שני הדברים האחרונים מתנהלים כרגע אחרת. יש לנו בדירה מכונת כביסה, עומדת במרפסת חיצונית מקורה, שהדבר המוזר בה וכנראה כך נהוג פה, שצינור הניקוז לא מחובר לביוב.  הוא שוכב לו על הרצפה,

סתם יום של חול

כן, אני יודעת שהיום שבת, אבל אצלנו לא כ"כ מרגישים בהבדל.  אחרי יומיים רצופים של טפטוף דק, ולילה סוער שבו צפרדע או קרפדה החליטה להתיישב מול חלון חדר השינה שלנו ולא סתמה את הפה, השמש יצאה הבוקר והביאה איתה חמסין.  אחרי יומיים שבהם עשינו גיחות קצרות החוצה ונאלצנו להשתמש בשירותי מונית, החלטנו לצאת היום להליכה לתחנת הרכבת בהואה-הין.  התחנה מומלצת לביקור כאטרקציה בעיר, ואכן היא חיננית.  המבנים שלה מזכירים בית בובות מצועצע עם טאצ' אסייתי ולא הייתי מנחשת מראש מה הייעוד האמיתי שלהם.

פוסטצ'יק - Black Mountain - פארק מים

באופן ספונטני החלטנו אתמול ללכת לפארק המים הנמצא כעשרים דקות נסיעה מהמקום בו אנחנו גרים.  הגענו בעשר ורבע  בבוקר (הפארק נפתח בעשר), וביקשנו שיאספו אותנו חזרה בחמש (בסגירה), אלא אם נתקשר.  כשהגענו הבנו שהכרטיסים בחצי מחיר בגלל שיפוצים.  נכנסנו, שאלנו,

A ticket to an adventure - פוסט אורח מאת טל

April

It was just another day in April. What I didn’t know then is that that day was going to be the door leading to a big adventure.

שגרה זמנית

השבוע עבר שבוע העבודה והלימודים הראשון. ליאור עובד בימים שלישי-חמישי, לא בשעות רציפות, מה שמאפשר לנו במהלך היום גם לבלות יחד.  בשעות שבהן הוא עובד אנחנו לומדים.  עוד לא מצאנו את חלוקת השעות האידיאלית אבל זה יקרה.  יום הלימודים הראשון הפחית חששות אצל הילדים.  יש לכל אחד בכל יום שיעורי אנגלית, עברית (שפה) ומתמטיקה, עם ספרים שהבאתי מהארץ עפ"י

SAM ROI YOT

MR. MAN  הגיע בדיוק בשמונה.  נכנסנו לרכב, הפעם מצויידים במצלמה, ובכריכים שהצלחנו לארגן מדברים שמצאנו ב"סבן אילבן".  הנסיעה לשמורה SAM ROI YOT ("שמורת 300 הפסגות") הנמצאת בדרומה של הואה הין, עוברת בעיירה פרנבורי, שאומרים שהיא "הרצליה פיתוח" של האיזור.  אנחנו לא ראינו אזור יוקרתי, אבל הנופים בדרך מהממים, עמוסים בצמחייה שופעת

מפלי PALA-U וביג בודהה

התלבטנו מאוד כבר בארץ איך תהיה ההתניידות שלנו כאן והאם לשכור רכב. בסופו של דבר החלטנו להגיע ולראות. לשמחתנו אנחנו גרים במיקום מצויין שמאפשר לנו להסתדר ביומיום בלי רכב ובמינימום צורך בנסיעות למרחקים בינוניים. כשבחנו את האתרים המרוחקים שאנחנו רוצים לבקר בהם, בחנו שלש אופציות: טיול מאורגן, רכב שכור או נהג מונית. אני לא מתלהבת מלנהוג פה, גם בגלל הכיוון

פוסטצ'יק - הבודהה הראשון שלנו

את הבודהה הראשון שלנו ראינו היום למרגלות הצוק Khao Takiab שפירושו Chopsticks.  בפסגת הצוק, מקדש הקרוי "מקדש הקופים" בגלל הקופים הרבים החיים בו.  הגענו אליו בהליכה על החוף מהדירה שלנו.

נחיתה רכה

נחתנו ביום רביעי ובערך בשעה 15:30 (מקומי) יצאנו במונית לכיוון הואה-הין  (Hua Hin).  הואה הין נמצאת שלוש שעות דרומית לבנגקוק, במחוז פרצ'ואפ קירי קאן.  לנו לקח שלוש וחצי שעות בגלל שתי עצירות בדרך, מפתיע שהשירותים בתחנות הדלק פה נקיים יותר מבארץ.  הואה הין הפכה בערך בשנת 1920 מעיירת דייגים לעיירת נופש כשהמלך בנה פה את ארמון הקיץ שלו.  איכשהו

שנה טובה!

בשבת לפני כשבוע, התחלנו להרגיש שזה מתקרב. הילדים שעד כה היו יחסית אדישים, התחילו בערך אז את הספירה לאחור.  כבר כשבועיים שאנו פוגשים חברים ומשפחה בפעם האחרונה לפני הנסיעה.   לחץ והתרגשות שמתערבבים ויוצרים ציפיה לקראת הבאות.  המחשבות נודדות בין הדברים שצריך לקנות ולארוז, לדברים שצריך לסיים כאן - בעבודה, בכיתות של הילדים ובבית. צריך להשאיר