כבר אתמול כשהסתובבנו בקווינסטאון גילינו שהעיר מאפשרת שלל אפשרויות לחובבי אתגרי אקסטרים. בלי קשר הלכנו היום להר בוב, כמה דקות הליכה ממרכז העיר, אליו מטפסים ברכבל בשיפוע חד, וחוץ מהנוף הפנורמי המדהים (מה חדש?) יש שם אטרקציה חביבה לכל המשפחה - ה- Skyline Luge, שבה נוסעים במגלשות
אלפיניות עם היגוי, באחד משני מסלולים. קנינו כרטיסיה של 20 גלישות ואחרי שכולנו עשינו את זה פעם אחת, הילדים המשיכו בסיבובים עד תומה. חייבת להודות שהנסיעה במגלשה מהנה מאוד מאוד .... בזמן שהילדים היו עסוקים אנחנו שתינו קפוצ'ינו מצויין וראינו אנשים מזנקים עם מצנחי רחיפה, מסתחררים באוויר ומגרדים את צמרות העצים בגישה לנחיתה. גם רוכבי אופני הרים עולים ברכבל ויורדים במסלול מיוחד עד תחתית ההר. אנחנו הסתפקנו בלאכול הרבה גלידה.
אחרי כשעתיים וחצי ניגשנו לאטרקציית הבאנג'י שהמקום מציע, לא עבורי כמובן ... אלא עבור ליאור. הוא נרשם וקיבל את המספר 13 להמתנה בתור. הוא בלע את הרוק שהצטבר לו בגרון, שנים של חינוך על המזל הרע שהמספר הזה מביא עשו את שלהם ומצד שני התבייש לבקש שיחליפו לו את המספר, אז הוא פשוט התגבר והלך לקפוץ כשהוא חושב מה אבא שלו היה אומר על זה. אחרי שהתארגנו עם מצלמות המתנו לתורו ובינתיים ראינו אחרים קופצים, פחד אלוהים, הבטן מתהפכת רק מלהסתכל. כשתורו הגיע הוא הפתיע את כולנו בקפיצת ראש מטורפת.
אחרי הקפיצה כולנו היינו עם אדרנלין גבוה וכבר נהיה אחר צהריים, ירדנו שוב לעיר, קצת סידורים וקצת בילוי במגרש ספורט עצום שעל ידו זורם נחל מים קטן, הילדים רצו ושיחקו, זה נגמר עם איתי שוכב בתוך המים קרוע מצחוק.
אלפיניות עם היגוי, באחד משני מסלולים. קנינו כרטיסיה של 20 גלישות ואחרי שכולנו עשינו את זה פעם אחת, הילדים המשיכו בסיבובים עד תומה. חייבת להודות שהנסיעה במגלשה מהנה מאוד מאוד .... בזמן שהילדים היו עסוקים אנחנו שתינו קפוצ'ינו מצויין וראינו אנשים מזנקים עם מצנחי רחיפה, מסתחררים באוויר ומגרדים את צמרות העצים בגישה לנחיתה. גם רוכבי אופני הרים עולים ברכבל ויורדים במסלול מיוחד עד תחתית ההר. אנחנו הסתפקנו בלאכול הרבה גלידה.
אחרי כשעתיים וחצי ניגשנו לאטרקציית הבאנג'י שהמקום מציע, לא עבורי כמובן ... אלא עבור ליאור. הוא נרשם וקיבל את המספר 13 להמתנה בתור. הוא בלע את הרוק שהצטבר לו בגרון, שנים של חינוך על המזל הרע שהמספר הזה מביא עשו את שלהם ומצד שני התבייש לבקש שיחליפו לו את המספר, אז הוא פשוט התגבר והלך לקפוץ כשהוא חושב מה אבא שלו היה אומר על זה. אחרי שהתארגנו עם מצלמות המתנו לתורו ובינתיים ראינו אחרים קופצים, פחד אלוהים, הבטן מתהפכת רק מלהסתכל. כשתורו הגיע הוא הפתיע את כולנו בקפיצת ראש מטורפת.
אחרי הקפיצה כולנו היינו עם אדרנלין גבוה וכבר נהיה אחר צהריים, ירדנו שוב לעיר, קצת סידורים וקצת בילוי במגרש ספורט עצום שעל ידו זורם נחל מים קטן, הילדים רצו ושיחקו, זה נגמר עם איתי שוכב בתוך המים קרוע מצחוק.
מסקנה סופית שלי - אתם לא מאוזנים !!!!
השבמחקאגב, על שם מי קרוי ההר הזה ? הר בוב ? בוב דילן ? בוב הבנאי ??
השבמחק