4140 ק"מ בצד שמאל

אתמול נפרדנו מהקרוואן, אין ספק שהוא היה חלק משמעותי מהחוויה בטיול בניו זילנד.  זה רכב ממש גדול, לפעמים כשהסתכלתי עליו מבחוץ לא האמנתי שאני נוהגת על הדבר העצום הזה - אורך 7.5 מטר, גובה 3.5 מטר ושישה גלגלים.  למדתי לעשות סיבובים רחבים ולשים לב לענפי עצים בולטים ולגשרים נמוכים. התרגלתי
לנהוג בצד שמאל ברכב האיטי בו הנסיעות מתארכות.  כבר בהתחלה ליאור ואני החלטנו שעדיף שכל אחד יעשה את מה שהוא הכי טוב בו - התחלקנו בנהיגה כך שהוא עשה 140 ק"מ ואני 4000, והתפקיד העיקרי שלו היה הניווט.  אז אנחנו ישבנו בתא הנהג, והילדים מאחורינו, חגורים מסביב לשולחן.  

לפעמים ליאור מעצבן כשהוא מצלם אותי

באחת החניות השוות שעשינו

לנסוע בקרוואן אומר להסתובב כל היום עם הבית ...  המטבח, המיטות, הבגדים וכל מה שצריך.  להיות נגישים לשירותים בכל רגע, בלי לבזבז זמן על חיפוש שירותים ציבוריים. יש שני רגעים ביום שאהבתי במיוחד.  האחד בערב, ברגע שדוממנו את המנוע בחניית הקמפינג, ואז בדקות הקופסא הזו הופכת מרכב גדול לבית קטן, אחרי שמחברים אותו לחשמל, אפשר להדליק את האור ולבשל ואחר כך גם לסדר את המיטות.  השני הוא בבוקר כשקורה התהליך ההפוך והרכב הופך מבית קטן לרכב גדול עם מקרר ושירותים. כדי שזה יקרה צריך לסדר את החפצים שפיזרנו בלילה הקודם, הכל צריך לשוב למקומו, שום דבר לא יכול להישאר סתם מונח כי הוא יפול או "יעוף" בנסיעה.  היינו צריכים להיות יצירתיים בנושא האחסון שכן אין הרבה מקום .... "תוציא לי בננה מהמיקרו" זה משפט ששומעים כנראה רק בקרוואן. כל הארונות, דלתות, מקרר ומגירות צריכים להיות במצב נעול. זה מאוד דומה לארגון שעשינו כל בוקר ביאכטה לפני הרמת העוגן.  אבל קיימת גם שגרה יומית נוספת, מילוי מים לרחצה, ריקון המים האפורים (מקלחת/מטבח) והמים השחורים (שירותים) שניתן  לעשות גם פעם ביומיים.  
  
הקרוואן אידיאלי  למי שמעוניין יותר לבשל (כמונו) ופחות לאכול במסעדות שהן מאוד יקרות.  כמעט אף פעם לא נתקלנו במצב שלא מצאנו סופרמרקט גדול, כזה שניתן למצוא בו הכל.  אז עשינו  קנייה גדולה בערך פעמיים בשבוע והשלמות במידת הצורך.  לא יכולנו  לאגור יותר מדי אוכל כי המקרר קטנטן ואין המון מקומות אחסון במטבח.  הנגישות לאוכל מאפשרת הרבה חופש, בין אם יצאנו לכמה שעות ולקחנו איתנו כריכים, פירות וחטיפים או שחזרנו בשעת צהריים מאוחרת מורעבים והחלטנו לבשל צהריים.  ארוחות הערב שלנו היו תמיד יותר מושקעות.  לרוב הכנו בשר או תבשיל אחר ותוספת, ותמיד העדפנו לבשל במטבחים של אתרי הקמפינג בהם אנו חונים ללילה, ולוותר על ריח הבישול בקרוואן.  מרבית האתרים מצויידים במטבח נוח, ומאפשרים גם לעשות כביסה ולפעמים המקלחות נוצצות מניקיון, ומאפשרות לנו לוותר על התענוג המפוקפק של מקלחת בתא השירותים בקרוואן.  בנוסף, לחלקם יש מתקנים שווים לילדים שהפכו למאוד ביקורתיים ביחס לאתרים שלא עומדים בקריטריונים שהגדירו .  אהבתי את הארוחות בהן הצטופפנו מסביב לשולחן שסביבו הילדים גם ישבו בזמן הנסיעה במהלך היום.  השולחן ממוקם גם מול טלוויזיה קטנה ששימשה לנו כמסך קולנוע בערבי הסרט שערכנו מדי פעם בהם היה אפילו פופקורן טרי (לא כזה שמכינים במיקרו).  כשלא היה סרט היו על השולחן משחקים.

פאזל 500 חלקים עד 1:00 בלילה

איתי במיטה שלנו

בישול מהיר בעת הדחק

השינה בקרוואן היתה בסך הכל נוחה - הגדולים ישנו בגלריה שמעל תא הנהג, אליה מטפסים עם סולם, וכשהיה זמן במהלך היום המקום שימש לקטנים כמחנה.  שם גם שהה הגלובוס וכשהילדים עלו לישון הוא היה מועבר לכיסא הנהג.  אנחנו ישנו בצד האחורי של הקרוואן במיטה זוגית שלא טרחנו לקפל ושבמהלך היום שימשה "מחסן" לתיקים והמעילים שהשתמשנו בהם ורק את המיטה של איתי סידרנו וקיפלנו כל ערב ובוקר.  בוודאות אני יכולה להגיד שהיה לי נוח יותר מאשר ביאכטה.
במשך כחודש נסענו 4140 ק"מ במדינה הכי יפה שביקרנו בה עד כה (כולנו הסכמנו על זה), שבה הרבה פעמים הדרך היא היעד עצמו. לקטנים היה קשה אתמול להיפרד ממנו ואני לא בטוחה שזה לא בגלל שהבינו שנגמר עוד פרק בטיול.  הנה השיר שחיברו על הקרוואן:
האוטו שלנו גדול ולבן
האוטו שלנו מסוג קמפר וואן
למרות שהאוטו טיפה מיושן
האוטו שלנו ממש מצויין

המחסן

מסביב לשולחן המרכזי

קומת הגלריה ביום

המחנה