ביקרנו השבוע בספארי הלילה בצ'יאנג מאי שנמצא באזור הר דואי סותפ, נפרד לחלוטין מגן החיות שראינו באיזור. הגענו לקראת שבע וחצי בערב, היה כבר חשוך כשעלינו על הרכבת הפתוחה שלקחה אותנו לנסיעה בשבילים צרים שמשני צידיהם ראינו חיות, לכאורה בסביבה
הטבעית שלהן. בזמן הנסיעה בין אזורי המחיה נסענו בחושך מוחלט ויכולנו להרגיש רק את הרוח הקרירה על פנינו. הוזהרנו מראש שלא לצלם עם פלש אבל להאכיל את החיות היה מותר, תוך שמירה על האצבעות. הסיבוב הראשון ברכבת נקרא "SAVANA" בו ראינו בין השאר חיות כמו זברות, ג'ירפות, חזירי בר, יאקים, קנגורו ובמבי. החיות מסתובבות חופשי ברוב המקרים ואף ניגשות לרכב ונהנות מפירות וירקות שהוגשו להן. הכי מדהימה היתה הג'ירפה הענקית שהתקרבה והרכינה את ראשה לתוך הרכבת. היא גבוהה יותר משתיארתי לי, והפרצוף שלה מאורך וגדול.
הסיבוב השני נקרא "PREDATORS" שם ראינו חיות טרף שונות, אריות, נמרים, צבועים, דובים מלזיים, טיגריס לבן ועוד. הן הסתובבו במתחם שלהן ורק תעלה הפרידה בינינו, חלקן עסוקות בענייניהן וחלקן הרימו ראשן לקול ותאורת הרכבת.
הקטע המעניין יותר היה מסלול הליכה באורך כקילומטר סביב האגם שבמרכז הפארק. רוב המסלול בנוי מגשרי עץ ובדרך עוברים על פני חיות נוספות, חלקן בכלובים וחלקן באזורים פתוחים בלתי נגישים לקהל. ראינו שני סוגים של למורים מקסימים והילדים שמחו כשראו אחד שהוא כמו ג'וליאן מהסדרה "הפינגווינים ממדגסקר". ההליכה בחושך היתה קצת מפחידה במיוחד למשמע קולות החיות שנשמעו מקרוב ומרחוק, וגם בגלל שהיינו כמעט לבד. אחרי שעת הליכה הרגשנו שתיכף סוגרים עלינו את הספארי ומיהרנו לצאת מהמסלול. למרות שהכל היה נורא מסחרי זו היתה חוויה מיוחדת, וכולנו מאוד נהנינו.
הטבעית שלהן. בזמן הנסיעה בין אזורי המחיה נסענו בחושך מוחלט ויכולנו להרגיש רק את הרוח הקרירה על פנינו. הוזהרנו מראש שלא לצלם עם פלש אבל להאכיל את החיות היה מותר, תוך שמירה על האצבעות. הסיבוב הראשון ברכבת נקרא "SAVANA" בו ראינו בין השאר חיות כמו זברות, ג'ירפות, חזירי בר, יאקים, קנגורו ובמבי. החיות מסתובבות חופשי ברוב המקרים ואף ניגשות לרכב ונהנות מפירות וירקות שהוגשו להן. הכי מדהימה היתה הג'ירפה הענקית שהתקרבה והרכינה את ראשה לתוך הרכבת. היא גבוהה יותר משתיארתי לי, והפרצוף שלה מאורך וגדול.
הסיבוב השני נקרא "PREDATORS" שם ראינו חיות טרף שונות, אריות, נמרים, צבועים, דובים מלזיים, טיגריס לבן ועוד. הן הסתובבו במתחם שלהן ורק תעלה הפרידה בינינו, חלקן עסוקות בענייניהן וחלקן הרימו ראשן לקול ותאורת הרכבת.
הקטע המעניין יותר היה מסלול הליכה באורך כקילומטר סביב האגם שבמרכז הפארק. רוב המסלול בנוי מגשרי עץ ובדרך עוברים על פני חיות נוספות, חלקן בכלובים וחלקן באזורים פתוחים בלתי נגישים לקהל. ראינו שני סוגים של למורים מקסימים והילדים שמחו כשראו אחד שהוא כמו ג'וליאן מהסדרה "הפינגווינים ממדגסקר". ההליכה בחושך היתה קצת מפחידה במיוחד למשמע קולות החיות שנשמעו מקרוב ומרחוק, וגם בגלל שהיינו כמעט לבד. אחרי שעת הליכה הרגשנו שתיכף סוגרים עלינו את הספארי ומיהרנו לצאת מהמסלול. למרות שהכל היה נורא מסחרי זו היתה חוויה מיוחדת, וכולנו מאוד נהנינו.
איזה מהמם. לא ידעתי שיש דבר כזה. אני חושבת שהספארי הקטנטן שלנו ברמת גן, סגור בלילה...הצילום של הקנגורו פשוט מקסים. תמשיכו ליהנות ולגלות דברים הנסתרים מעיני מרבית האנשים בציביליזציה...ד"ש
השבמחק