יום הולדת 14 לטל

את העובדה שהזמן רץ אני מרגישה הכי הרבה כשאני מסתכלת על הילדים ובעיקר על טל.  אתמול חגגנו לו 14 והשתדלנו לעשות רק דברים שהוא אוהב.  התחלנו את היום בחנות ספרי יד שניה המדליקה Dasa books, אנחנו שתינו קפה קטן והוא הצטייד בארבעה ספרים, וכבר הרגיש בעננים.  אין ספק שטל עשה קפיצת מדרגה
במהלך הטיול ברמה ובכמות הספרים שהוא קורא וכשאין לו משהו טוב לקרוא הוא מתחיל לקרוא כל מה שזז לידו (גם קופסאות קורנפלקס).  משם נסענו ל-  The Escape Hunt Experience, שם במסגרת זמן של שעה בדיוק היינו צריכים לפתור חידה בלשית בתוך חדר נעול.  פתרון החידה מביא למציאת המפתח לחדר ולאפשרות לצאת ממנו.  טל שהיה גם ראש צוות החקירה שלנו, בחר לפתור תעלומת רצח, אותה סיימנו לפענח שלוש דקות לפני תום הזמן. לא אספר יותר כדי לא להרוס למי שירצה לבקר שם אבל היתה שעה אינטנסיבית, מאתגרת ומהנה. למעשה כל כך נהנינו שהחלטנו להגיע היום ולפתור גם תעלומת שוד.  

בלונים בבוקר כי מסורת זה חשוב

אחד הדברים שטל הכי אוהב הוא לראות סרטים בקולנוע אז הלכנו לסרט ב- VIP, ומתוך ההיצע המוגבל שהיה ראינו את Delivery Man עם וינס וואהן שתמיד משחק את תפקיד הגבר האינפנטיל וחסר האחריות, אבל היה משעשע.  קרוב לשש בערב יצאנו מהסרט ורצינו לאכול משהו אז החלטנו לנסוע למסעדה היפנית Hajime Robot לא בגלל שטל אוהב אוכל יפני אלא בגלל שרובוט מגיש שם את המנות לשולחן וכשיש לו זמן הוא רוקד לצלילי שירי פופ.  האמת היא שאם היינו יודעים שייקח לנו כל כך הרבה זמן להגיע אליה כנראה שהיינו מוותרים. היא די רחוקה, ובנוסף עלינו בטעות על הרכבת לכיוון השני לאחר שנהגי מוניות סרבו לקחת אותנו לשם בשל העומס בכבישים באותה שעה.  בסוף הגענו והאוכל היה נחמד (לא מלהיב) והרובוט גם.  

עם מגש אוכל

גנגאם סטייל