שלשום הגענו לדונג הוי, תחנה אחת לפני האחרונה שלנו בויאטנם. הסיבה העיקרית להגעה לאזור הוא הפארק הלאומי Phong Nha-Ke Bang, הנמצא כשעה נסיעה מהעיר.
הפארק הוא שמורת טבע וכלול ברשימת מורשת העולם של אונסק"ו. הוא כולל הרים גירניים מהעתיקים באסיה ומאות מערות ברובן עצומות בגודלן כולל את המערה Hang Son Doong שהיא הגדולה בעולם וביקור בה עולה 3,000 דולר לאדם, אז אליה לא הגענו. כבר הנסיעה מדונג הוי אל הפארק היתה מדהימה ביופייה והפארק עצמו שווה את המאמץ שלנו להגיע לאזור. לעיתים הנוף נראה לא אמיתי, ההרים הירוקים, הנהר והאגמים הקטנים שמימיהם היו בגוון ירוק טורקיז, שוב שדות אורז בשלבי גידול שונים, בתים צבעוניים, הבופאלו והפרות שהסתובבו חופשי בשדות או בצדי הדרך. לתחושה הזו כנראה הוסיפו העננים שהתיישבו על מספר הרים באזור וטיפות הגשם שירדו לפרקים.
המערה הראשונה אליה הגענו נקראת Paradise, אורכה 31 ק"מ והיא המערה היבשה הארוכה בעולם. כדי להגיע אליה הלכנו כשני קילומטרים וטיפסנו כ- 500 מדרגות במעבה הפארק. בזמן הטיפוס פגשנו קבוצת ישראלים מבוגרים "מורעלים" שהמדריך שלהם הוא ספי בן יוסף והם בעיצומו של טיול שמורות טבע בויאטנם. נכנסנו למערה וחלל עצום התגלה בפנינו, נטיפים וזקיפים שנראו כמו פסלים בגדלים שונים. ירדנו במדרגות המסודרות הממשיכות בשביל של ק"מ לפחות לתוך המערה. ככל שהתקדמנו התגברה התפעלותנו מהגודל והיופי של הטבע הזה.
ביציאה מהמערה אכלנו צהריים בחטף והמשכנו כ- 18 ק"מ בנסיעה אל הכפר סון טראק. משם שטנו אל המערה Phong Nha שאורכה 55 ק"מ אך רק הק"מ הראשון שלה פתוח למבקרים. השייט בסירת הדרקון אורך כ- 20 דקות בנהר היפה, במהלכו חלפנו על פני דייגים, בתים ונשים כובסות במי הנהר. בכניסה למערה, דמם המנוע ומשם המשיטה חתרה במיומנות מעוררת הערצה. המעבר מהנוף בחוץ אל תוך המערה עוצר נשימה אבל זה בטח בגלל הכניסה הדרמטית , המערה עצמה מאוד יפה אם כי דומה למה שראינו קודם.
חזרנו מותשים למלון בסביבות שש בערב. מבחינתי זה היה אחד הטיולים היפים שעשינו, באזור מהיפים שראינו. למרות הפוטנציאל שיש לדונג הוי כעיר חוף היא לא יפה, אין בה ממש מה לעשות ואנחנו שוב מרגישים קצת כמו חייזרים. אבל מהקומה השישית של המלון שלנו, הבתים הצבעוניים והים ברקע היא נראית יפהפיה.
הפארק הוא שמורת טבע וכלול ברשימת מורשת העולם של אונסק"ו. הוא כולל הרים גירניים מהעתיקים באסיה ומאות מערות ברובן עצומות בגודלן כולל את המערה Hang Son Doong שהיא הגדולה בעולם וביקור בה עולה 3,000 דולר לאדם, אז אליה לא הגענו. כבר הנסיעה מדונג הוי אל הפארק היתה מדהימה ביופייה והפארק עצמו שווה את המאמץ שלנו להגיע לאזור. לעיתים הנוף נראה לא אמיתי, ההרים הירוקים, הנהר והאגמים הקטנים שמימיהם היו בגוון ירוק טורקיז, שוב שדות אורז בשלבי גידול שונים, בתים צבעוניים, הבופאלו והפרות שהסתובבו חופשי בשדות או בצדי הדרך. לתחושה הזו כנראה הוסיפו העננים שהתיישבו על מספר הרים באזור וטיפות הגשם שירדו לפרקים.
 |
| בדרך לפארק |
 |
| עדיין בדרך לפארק |
 |
| Paradise Cave |
 |
| Paradise Cave |
 |
| בדרך לסון טראק |
 |
| עדר בופאלו מים שחסם לנו את המעבר בדרך לסון טראק |
 |
| לא רחוק מסון טראק |
 |
| השייט בנהר |
 |
| בדרך למערת Phang Nha |
 |
| פתח המערה |
 |
| ויותר קרוב |
 |
| בתוך Phong Nha Cave |
 |
| החלק היבש במערה |
 |
| ביציאה מהמערה |
 |
| דונג הוי מלמעלה |
באמת אחד המקומות היותר קסומים בטיול שהוא קסם אחד ענק !!! המערה, והנטיפים, גדולה ומרהיבה ביופיה. אי אפשר להפריז בשמות התואר !!!
השבמחק