רבים מגיעים להואה ליום יומיים, מראש ידענו שאין פה הרבה מה לעשות, אבל החלטנו לקחת אותה באיזי ולהישאר כאן שבוע כי קשה לנו לזוז לעיתים תכופות וכבר סידרנו לנו בשבוע הבא תזוזה נוספת תוך ארבעה ימים.
רצינו מאוד לצאת לטרק בפארק הלאומי Bach Ma אך בירור העלה שכעת בעונה הגשומה עלוקות נמצאות בכל מקום, אז ויתרנו על הרעיון. נשארנו בעיר שהאתרים המרכזיים שלה הן פגודות ומבנים הקשורים לשושלת המלוכה נגווין ששלטה בויאטנם והואה היתה בירתה בין השנים 1802 ל- 1945. העיר סבלה מהפגזות בזמן המלחמה עם האמריקאים וחלק מהמבנים בה נפגעו, אך היא הוכרה כמו הוי אן כאתר מורשת עולמי על ידי אונסק"ו ולפני כחמש עשרה שנים החלו בעבודות שיפוץ שלהם. נסענו לשלוש אחוזות קבר של שלושה מלכים, קצת מחוץ למרכז העיר - Minh Mang, Khai Dinh, Tu Duc. היה מקובל שכל מלך עוד בחייו בונה לעצמו את אחוזת הקבר שלו, שחשיבותה מרובה על פי תפישתם כי החיים הם זמניים והמוות נצחי. כל אחוזת קבר משתרעת על שטח עצום ומטופח, עמוס צמחיה, בעל אדריכלות ייחודית ומכיל כמה וכמה מבנים. בכולם ניצבים בכניסה פסלים המשמשים כ"שומרים" ומצבה גדולה שעליה חרוטה בסינית הצוואה שהשאיר כל אחד מהם. חלקם השתמשו באחוזות כבית נופש עוד כשהיו בחיים ובשניים מהם קיים אגם גדול בשטח האחוזה.
במרכז העיר נמצאת המצודה המרשימה, מוקפת חומה, ששימשה בעבר כארמון המלוכה, הממוקמת בגדה הצפונית של נהר הבושם (Huong River). מדובר בקומפלקס עצום המונה כ- 140 מבנים ומספר מעגלי אבטחה שנועדו לשמור על בני המלוכה. "העיר האסורה הסגולה" היתה האזור שרק בני המלוכה הורשו להיכנס אליו. מספרים שהארמון מבחוץ ומבפנים היה מאוד מפואר, לאחר המלחמה נותרו כעשרה בניינים בלבד, ובשנים האחרונות החלו בשחזורם. לא התירו לצלם בתוך הארמון אך עשינו כמה תמונות לאחר שעברנו את שער הכניסה.
היום עשינו טיול אופניים לאורך נהר הבושם בחלקו בתוך גן מטופח עם פסלים יפים. כשרכבנו בשבילי הגן ראינו גברים או זוגות שבאו להתרגע על שפת הנהר, חלקם בערסלים צבעוניים שתלו בין העצים.
סיימנו את הטיול במסעדת מנדרין, שכבר אכלנו בה בשבת. הגענו למסעדה על פי המלצה בלונלי פלנט, האוכל נהדר והצילומים המהממים של בעל המסעדה שהוא גם צלם, תלויים על קירות המסעדה. ליאור שאל אם הוא מעביר הדרכה בנושא צילום וקיבל הזמנה לצאת איתו תוך שעה לטיול רכוב כדי להסביר לו מה הוא עושה .... ליאור היה בעננים אבל אם יעצרו אותנו על הטרדת צלמים ויאטנמיים, תבינו למה.
רצינו מאוד לצאת לטרק בפארק הלאומי Bach Ma אך בירור העלה שכעת בעונה הגשומה עלוקות נמצאות בכל מקום, אז ויתרנו על הרעיון. נשארנו בעיר שהאתרים המרכזיים שלה הן פגודות ומבנים הקשורים לשושלת המלוכה נגווין ששלטה בויאטנם והואה היתה בירתה בין השנים 1802 ל- 1945. העיר סבלה מהפגזות בזמן המלחמה עם האמריקאים וחלק מהמבנים בה נפגעו, אך היא הוכרה כמו הוי אן כאתר מורשת עולמי על ידי אונסק"ו ולפני כחמש עשרה שנים החלו בעבודות שיפוץ שלהם. נסענו לשלוש אחוזות קבר של שלושה מלכים, קצת מחוץ למרכז העיר - Minh Mang, Khai Dinh, Tu Duc. היה מקובל שכל מלך עוד בחייו בונה לעצמו את אחוזת הקבר שלו, שחשיבותה מרובה על פי תפישתם כי החיים הם זמניים והמוות נצחי. כל אחוזת קבר משתרעת על שטח עצום ומטופח, עמוס צמחיה, בעל אדריכלות ייחודית ומכיל כמה וכמה מבנים. בכולם ניצבים בכניסה פסלים המשמשים כ"שומרים" ומצבה גדולה שעליה חרוטה בסינית הצוואה שהשאיר כל אחד מהם. חלקם השתמשו באחוזות כבית נופש עוד כשהיו בחיים ובשניים מהם קיים אגם גדול בשטח האחוזה.
אחוזת הקבר של Minh Mang |
הקבר של Khai Dinh, הכל מצופה פסיפס |
אחוזת הקבר של Tu Duc |
במרכז העיר נמצאת המצודה המרשימה, מוקפת חומה, ששימשה בעבר כארמון המלוכה, הממוקמת בגדה הצפונית של נהר הבושם (Huong River). מדובר בקומפלקס עצום המונה כ- 140 מבנים ומספר מעגלי אבטחה שנועדו לשמור על בני המלוכה. "העיר האסורה הסגולה" היתה האזור שרק בני המלוכה הורשו להיכנס אליו. מספרים שהארמון מבחוץ ומבפנים היה מאוד מפואר, לאחר המלחמה נותרו כעשרה בניינים בלבד, ובשנים האחרונות החלו בשחזורם. לא התירו לצלם בתוך הארמון אך עשינו כמה תמונות לאחר שעברנו את שער הכניסה.
חצר המצודה |
גני המצודה |
להקת נגנים מסורתית מנגנת בחצר |
היום עשינו טיול אופניים לאורך נהר הבושם בחלקו בתוך גן מטופח עם פסלים יפים. כשרכבנו בשבילי הגן ראינו גברים או זוגות שבאו להתרגע על שפת הנהר, חלקם בערסלים צבעוניים שתלו בין העצים.
נהר הבושם |
סיימנו את הטיול במסעדת מנדרין, שכבר אכלנו בה בשבת. הגענו למסעדה על פי המלצה בלונלי פלנט, האוכל נהדר והצילומים המהממים של בעל המסעדה שהוא גם צלם, תלויים על קירות המסעדה. ליאור שאל אם הוא מעביר הדרכה בנושא צילום וקיבל הזמנה לצאת איתו תוך שעה לטיול רכוב כדי להסביר לו מה הוא עושה .... ליאור היה בעננים אבל אם יעצרו אותנו על הטרדת צלמים ויאטנמיים, תבינו למה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
כתוב תגובה: