יציאת קמבודיה
דברים לא הסתדרו לנו בקמבודיה. השהות שלנו שם הסתמנה כחופשת מחלה אחת ארוכה. אחרי המחלה של איתי שבעקבותיה לא יצאנו כמעט שבוע מהמלון, חשבנו שעלינו על המסלול (גם חגגנו לו יום הולדת על אומגות) והתחלנו את ההתנדבות בבית היתומים. חלפו רק יומיים ואורי חלה, בדיוק עם התסמינים שהיו לאיתי אך הבריא
לשמחתנו אחרי יומיים, אני כבר אחרי צינון קשה ומוצאת סוף סוף את הכוחות לכתוב. בבית היתומים הספקנו ללמד קצת אנגלית ולסייע בתחזוקת המחשבים, הילדים שם מקסימים ומורגלים בתחלופה גבוהה של מתנדבים שמגיעים אליהם מכל העולם לפרקים קצרים של זמן בדרך כלל. רצף המחלות רוקן אותנו מכוחות, ממש קמלנו. אפילו לטייל לא ממש היה לנו כוח, עשינו פחות או יותר את אתרי ה"חובה", ומעט נהנינו מהערבים במרכז העיר ההומה. הבנו לצערנו שלא נוכל לעמוד בהתחייבות שלנו בבית היתומים והחלטנו לחזור לתאילנד בתקווה שמקום חדש יפיח בנו כוחות מחודשים.
ביום שלישי בשעת בוקר מוקדמת כבר היינו בדרכנו לגבול היבשתי בפוי-פט. אחרי המעבר לתאילנד וקבלת אשרת השהיה החלפנו רכב והנסיעה לבנגקוק עלתה על כל דמיון שהיה לי על נסיעה רכבית במזרח הרחוק. בוואן אחד נדחסנו עם עוד 8 נוסעים וערימת המזוודות של כולנו, שחלקן היו בין הרגליים שלנו במשך כארבע שעות. בפעמיים שעצרנו בדרך היינו צריכים לטפס על המזוודות והמושבים כדי לצאת מהרכב. ירדנו מורעבים בקוואסן בבנגקוק, ולשמחתנו ממש לידנו היתה מסעדה ישראלית. התנפלנו על פלאפל, חומוס, טחינה, פיתות וסלט ישראלי. הילדים היו בעננים מהחזרה לתאילנד, מהאוכל וגם מהשייקים ששתו, סוף סוף כמו שהם אוהבים עם קרח גרוס. כמה שעות אחר כך טסנו לפוקט. אחרי חיפושים קדחתניים אחר דירה, קיבלנו אישור לדירה שרצינו רק בשדה התעופה.
 |
| שוב אורזים ... |
 |
| מעבר הגבול |
 |
| בתוך הוואן |
אחרי יום ארוך של כ-16 שעות נסיעה מקמבודיה לדירה בפוקט ועוד יומיים של התארגנות, אנחנו על מי מנוחות. נשאר לי רק ליישר קו עם שני פוסטים שאני רוצה לכתוב על הדברים שכן עשינו בקמבודיה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
כתוב תגובה: